פסק-דין בתיק ס"ע 8358-05-10

פתיח

1.                 עניינה של התביעה שבפנינו בטענת התובעת כי פוטרה מחמת הריונה, ואף ללא קבלת היתר כנדרש בדין.

2.                 מטעם התובעת העידו היא עצמה ובן זוגה מר אבנר בן שלום. מטעם הנתבעת העידו מנהלה מר יצחק דניאלצ'יק וחשב השכר מר דב גרינבוים.

3.                 להלן עובדות הרקע:

א.                 הנתבעת - רווחה קהילתית בע"מ - הינה הבעלים של רשת צרכניות המיועדת לאוכלוסייה החרדית.

ב.                  התובעת, גב' נורית נחמייאייב, עבדה כזבנית במחלקת כלי בית בסניף הנתבעת בבני ברק, החל מחודש יולי 2007 (במאמר מוסגר נציין כי מועד תחילת העבודה עולה מטופס 106 לשנת 2007 אשר צורף לתצהיר התובעת; במהלך דיון ההוכחות הסתבר כי התובעת עבדה בנתבעת גם בתקופות קודמות, אך ללא רציפות לתקופת העבודה מושא ההליך שבפנינו).

ג.                   התובעת עבדה בהיקף של משרה חלקית, ושכרה עמד על 27 ש"ח לשעה.

ד.                  במהלך חודש אוגוסט 2008 הודיעה התובעת למנהל הנתבעת, מר יצחק דניאלצ'יק, כי הינה בהיריון, וחדלה בפועל מהתייצבות למקום העבודה. הצדדים חלוקים בשאלה האם אי ההתייצבות קדם להודעה על ההיריון או להיפך, וכן חלוקים על הסיבות לאי ההתייצבות. 

מדו"חות הנוכחות לחודשים אוגוסט וספטמבר 2008 שהוגשו לתיק בית הדין עולה כי התובעת נעדרה מעבודתה ביום 1.8.08, חזרה לצרכנייה ועבדה כרגיל בימים 3-7.8.08, ולאחר מכן נעדרה ברציפות עד ליום 7.9.08 (בו התייצבה בשעת צהריים לזמן קצר, כפי שיפורט להלן). לתיק בית הדין לא הוגשו אישורי מחלה כלשהם אך הרישום בדו"חות הנוכחות מלמד כי לגבי חלק מתקופת ההיעדרות - החל מיום 17.8.08 ועד ליום 5.9.08, למעט הימים 22.8.08 ו - 29.8.08 - המציאה התובעת אישורי מחלה.

ה.                 יחסי עובד-מעביד בין הצדדים הסתיימו ביום 7.9.08 (עובדה זו עולה מנ/2 - אישור המעסיק למוסד לביטוח לאומי, אשר צורף גם לתצהירה של התובעת). הצדדים חלוקים לגבי נסיבות סיום העבודה כאשר התובעת טוענת כי פוטרה, בעוד שלטענת הנתבעת - התובעת היא שבחרה לעזוב את מקום העבודה מיוזמתה.

ו.                   הנתבעת לא פנתה לממונה על חוק עבודת נשים בבקשה כי יינתן היתר לפיטורי התובעת.

ז.                   התובעת ילדה ביום 9.2.09.

ח.                 פנייתה הראשונה בכתב של התובעת לנתבעת הייתה ביום 27.8.09 (מכתב שצורף כנספח לכתב תביעתה; להלן - מכתב הדרישה). משמכתב הדרישה לא נענה, הוגשה התביעה ביום 5.5.10.

ט.                 התובעת דרשה במסגרת כתב התביעה את שכרה עד הלידה, שכר בגין שלושה חודשים שלאחר תום חופשת הלידה, פיצויי הלנת שכר וכן פיצויי פיטורים ודמי הבראה. התובעת לא דרשה סעדים נוספים מכוח חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (לעיל ולהלן: חוק עבודת נשים) או חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן: חוק שוויון ההזדמנויות).

י.                   הנתבעת לא התייצבה לדיון ההוכחות הראשון ולכן ניתן כנגדה פסק דין בהעדר התייצבות ביום 4.6.12. פסק הדין בוטל ביום 23.7.12, לאחר דיון במעמד הצדדים, ותוך פסיקת הוצאות לחובת הנתבעת בסך של 5,000 ש"ח.

יא.               להשלמת התמונה העובדתית, ונוכח חשיבות עובדות אלו להבנת גרסאות הצדדים, יצוין כי התובעת נמנית על המגזר הדתי והיא אינה נשואה.

התשתית העובדתית

4.                 התובעת העידה כי ביום 7.8.08 הודיעה למר דניאלצ'יק על הריונה (עמ' 13 לפרוטוקול - הגם שלא זכרה את המועד אלא אימצה את הרשום במכתב הדרישה בקשר לכך), לאחר שנכנסה למשרדו לצורך כך כאשר הינה בתחילת ההיריון (להערכתה בין החודש השני והשלישי). לדבריה, מר דניאלצ'יק הודיע לה בתגובה לכך " כי אל לי להגיע יותר לעבודה" (סעיף 3 לתצהירה), והוסיף כי " אצלי לא תעבוד בחורה בהיריון שאינה נשואה בחברה של בנות אחרות, אשתדל למצוא לך עבודה אחרת שמתאימה יותר" (סעיף 4).

התובעת נשאלה אם אישור המעסיק לביטוח הלאומי אותו צירפה לתצהירה, ומלמד כי עבדה 15 ימי עבודה בחודש אוגוסט 2008, אינו סותר את טענתה כי הפסיקה לעבוד כבר ביום 7.8.08, והשיבה כי " יכול להיות שזה ימי מחלה או שאני לא יודעת" (עמ' 14).